טוב מראה עיניים

עברו כמעט 9 חודשים מאז הפוסט האחרון. המלחמה, כמו הקורונה, תפסה בעלות על תקופה מסויימת מהחיים שלנו והזמן כאילו אבד. רציתי לכתוב משהו כבר הרבה זמן והנה נקרתה בפני ההזדמנות.

בעולם הרטרו קיים מונח בשם Retrobright שמדבר על טיפול שמאפשר להפוך את תהליך ההצהבה שעובר, עם השנים, פלסטיק מסוגים מסויימים. בהכללה, תהליך ההצהבה הוא תהליך כימי וקיים עבורו תהליך נגדי. הבעיה עם התהליך הנגדי היא שהוא מערב שימוש במי-חמצן (כנוזל או כמשחה, כמו זו המשמשת במספרות) וכתוצאה מזה, הפלסטיק נחלש אחרי התהליך. בוידאו המצויין הזה אפשר לראות את David Murray, אחד ה-YouTubers הכי מפורסמים בעולם הרטרו, הידוע בכינוי The 8-Bit Guy, בוחן שיטות Retrobrighting שונות.

בשלב מסויים התפרסם מאמר טכני שכתב כימאי, על מהות תהליך ההצהבה וההפיכה שלו. זה מאמר מעניין גם אם לא מבינים את הנוסחאות, ויחד עם פרסומו התחילו להופיע באינטרנט דיווחים על כך שניתן לבצע הבהרה גם ללא חומצה בכלל. בערוץ YouTube בשם Retro Recipes מצאתי שני סרטונים: הראשון בוחן שימוש בגז אוזון והשני בוחן שימוש באור שמש בלבד.

המסקנה המתבקשת היתה שאם אור שמש עושה את העבודה, אז גם אור אולטרה-סגול יעשה את העבודה. היתרון של הרעיון הזה הוא שהוא פוטר אותנו מהצורך במקום שנגיש לאור השמש במשך שעות ארוכות. בהרבה מקומות בעולם גם אין בכלל דבר כזה ״אור שמש במשך שעות ארוכות״, אבל חשמל דווקא יש. וכך התחילו לצוץ באינטרנט דוגמאות של אנשים לבניית Retrobrighting Box, שזו בעצם קופסה אטומה לאור שבראשה נמצא מקור אור אולטרה-סגול חזק.

לפני שנתיים בערך עברה בראשי בפעם הראשונה המחשבה לבנות קופסה כזו. קניתי באחד האתרים הסיניים סרט מנורות LED אולטרה-סגול ושכנעתי את עצמי שאבנה את הקופסה. כמובן שזה לא קרה וכך עברו השנים. בדיעבד, טוב יותר שלא בניתי אותה כי סרט המנורות הזה לא היה חזק מספיק.

לפני חודש בערך, ראיתי פוסט איפשהו שדיבר על מנורות אולטרה-סגול חזקות מאד, מעין פרוג׳קטורים:

בפוסט היה לינק לעמוד המוצר באמזון, וגיליתי שזוג מנורות כאלו, בהספק של 100 וואט, נמכר בדיוק במחיר שמזכה במשלוח חינם לישראל, מתחת לרף המס. אז הזמנתי את זוג המנורות וחיכיתי.

המנורות הגיעו תוך שבועיים ולקח לי עוד שבועיים להתפנות לבנות את הקופסה. בחרתי לעשות את הניסוי הראשון עם קופסת פלסטיק של איקאה (SAMLA) כי היא די גדול ואת המכסה שלה, שהתכוונתי לחתוך, אפשר לקנות בנפרד כך שאם הניסוי ייכשל, לא קרה כלום.

את הקופסה עטפתי מבחוץ בנייר כסף, שמשרת שתי מטרות: הוא גם חוסם את האור מלצאת מהקופסה - אור אולטרה-סגול מסוכן לעיניים - וגם מחזיר את חלקו, מה שמאפשר לכסות גם איזורים שלא נמצאים בדיוק מתחת למנורות.

את מכסה הקופסה חתכתי כך ששתי המנורות תהיינה מונחות עליו ותארנה פנימה ואז צבעתי את חלקו התחתון בשלוש שכבות של ספריי צבע שהיה לי בבית, שממש במקרה גם הוא באיזורי האפור, אם כי לא מבריק כמו נייר הכסף.

וכך זה נראה לפני התקנת המנורות:

לאחר מכן הנחתי את המנורות על המכסה והשתמשתי בסרט דביק חזק כדי לקבע אותן. כמו שהזכרתי, זהו ניסוי ואם הוא יצליח, הכוונה שלי היא להחליף את המכסה בלוח עץ ולקבע אליו את המנורות בצורה טובה יותר. אבל בינתיים, זה טוב מספיק:

כל זה קורה על שולחן במרפסת, מכיוון שהתוכנית היא להשאיר את הקופסה פועלת במשך יומיים-שלושה לפחות ועדיף שזה יהיה במקום שבו האור לא יסכן אותי בצורה כלשהי. המנורות ממילא בנויות לשימוש בחוץ אז אין בעיה.

מכיוון שהמנורות נקנו בארה״ב, הן פועלות על מתח רשת של 110 וולט. השתמשתי בשני ממירים מ-220 ל-110 שכבר היו לי בבית ולדעתי גם הופיעו פה בבלוג:

וכך נראה כל ה-Setup כשהוא פועל:

לאחר כמה זמן בדקתי את הטמפרטורה של המנורות, כדי לוודא שאין סכנה לפלסטיק שהן מונחות עליו, וראיתי שאני בטווח הבטוח:

ועכשיו - מחכים :-) מדי כמה שעות הייתי בא לראות שהכל בסדר ולקראת הערב כיסיתי את איזור החשמל בקופסת SAMLA נוספת, למקרה שיתחיל לרדת גשם. שימו לב למראה בסגנון Halloween:

ועעשיו - לתוצאות :-)

לפני

עבור הניסוי הראשון בחרתי בעכבר של מחשב Atari 1040ST, שהיה די צהוב ובגודל מושלם לקופסה. על הדרך זרקתי פנימה גם מסגרת של מחשב iMac ישן, שנשברה ונפלה מהמסך אז החלטתי לנסות גם עליה.

אלו תמונות ה-״לפני״, כשהדף הלבן נמצא בשביל רפרנס לצבע. שימו לב להבדל בין תחתית העכבר, שלא היתה חשופה לשמש ולכן לא הצהיבה, לבין צדדיו וחלקו העליון. התמונה האמצעית היא איך שזה נראה כשהקופסה פעלה.

במהלך

במשך יומיים שלמים התאפקתי ולא נגעתי בקופסה. אחרי יומיים כיביתי אותה והצצתי פנימה, כדי לראות מה קרה:

כבר בשלב זה השינוי ניכר, מה שמוכיח שהתהליך אכן עובד. החלטתי להחזיר את העכבר לעוד יום תחת האור.

אחרי

לאחר יום נוסף כיביתי את הקופסה והוצאתי את העכבר. ההבדל הוא עצום ובהתחשב בכך שלא השתמשתי בחומצות ולא פגעתי בפלסטיק, הרי שאפילו אם ההצהבה תחזור עם הזמן, אין שום מניעה לחזור על התהליך:

העכבר נראה כמעט חדש (אבל לא ממש) ולמען האמת, לא יכולתי לצפות לתוצאות טובות יותר. זה אומר שהפיתרון שבניתי עובד ועכשיו אני צריך להפוך אותו לקצת יותר יציב ומסודר.

לשם ההשוואה, הנה התמונות צד בצד:

זהו. עכשיו אוכל להשתמש בקופסה באופן קבוע ואולי להתחיל לחשוב על קופסה גדולה יותר, למארזים של מחשבים שלא ייכנסו בנוכחית. נראה כבר.

תודה שקראתם!